כלי יקר על דברים כ״ג:כ״ב

22 לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְכוּ׳. לְפִי שֶׁיִּצְרוֹ שֶׁל אָדָם תּוֹקְפוֹ בְּדָבָר הַנָּדוּר דַּוְקָא, וְכָל זְמַן שֶׁנִּדְרוֹ עָלָיו אָז הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגָּרֶה בּוֹ בְּיוֹתֵר, וְאוֹמְרִים לוֹ: לֹא דַיְּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה עָלֶיךָ הַתּוֹרָה וַהֲבוּ דְּלֹא לְהוֹסִיף עָלֶיהָ לְהַרְבּוֹת גֵּרוּי שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע בְּךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״, שֶׁלֹּא לַעֲמוֹד יָמִים רַבִּים בִּמְצוּדָתוֹ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע הַמַּחֲטִיאֲךָ, אֲבָל אִם תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ אָז דָּרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה׳ מֵעִמָּךְ, וְכָל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – הַיֵּצֶר הָרָע מְסִיתְךָ שֶׁלֹּא תִּדְרֹשׁ לוֹ, לְפִיכָךְ ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ וַדַּאי, כִּי זֶה הַיֵּצֶר הָרָע יִמְצָא מָקוֹם לְהִתְגָּרוֹת בְּךָ וְלוֹמַר: דָּבָר זֶה אֵין עָלֶיךָ חִיּוּב גָּמוּר, וְכִי בַּעֲבוּר דִּבּוּר כָּל דְּהוּ יִהְיֶה חוֹב עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹתוֹ? וְאַחַר זֶה יָבֹא לְהַסִּיתוֹ וּלְהַדִּיחוֹ גַּם מֵעַל שְׁאָר מִצְוֹת ה׳. וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קה:: ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״ – זֶה יֵצֶר הָרָע. וְצִוּוּי שֶׁל ״לֹא יִהְיֶה בְךָ״ הַיְנוּ שֶׁלֹּא תְּגָרֶה אוֹתוֹ בְּנַפְשְׁךָ.

23 דָּבָר אַחֵר שֶׁאִם תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי יֵרַע בְּעֵינֶיךָ לְחַסֵּר מִמָּמוֹנְךָ, תֵּדַע כִּי דָּרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה׳ מֵעִמָּךְ, מִמָּקוֹם אַחֵר, וְיַפְסִידְךָ כָּל כָּךְ מָמוֹן כְּפִי עֵרֶךְ הַנֶּדֶר, וְהָיָה בְךָ רֹשֶׁם הַחֵטְא, וְגַם הַמָּמוֹן לֹא תַּרְוִיחַ וְתַפְסִידוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר.